פנלופה קרוז סאנצ'ז (בספרדית: Penélope Cruz Sánchez; נולדה ב-28 באפריל 1974) היא שחקנית קולנוע ספרדייה. קרוז עשתה את הופעת הבכורה שלה במשחק בטלוויזיה בגיל 16, ואת הופעת הבכורה שלה בסרט עלילתי בגיל 18 בסרט "נקניק, נקניק" (1992). תפקידיה הבאים כללו את "הפיתוי היפה ביותר של חיי" (1992), "פקח את עיניך" (1997), "ארץ קטנה גדולה" (1998), ו-"אישה על הגובה" (2000). היא שיתפה פעולה עם הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר בסרטים "אהבת בשר ודם" (1997), "הכל אודות אמא" (1999), "לחזור" (2006), "חיבוקים שבורים" (2009), "לעוף מהתרגשות" (2013), "כאב ותהילה" (2019) ו"אמהות מקבילות" (2021). בנוסף למשחק, היא גם לקחה על עצמה תפקידי הפקה בסרטים כמו "מא מא" (2015) מלכת ספרד" (2016). על תפקידה בדרמה הרומנטית של וודי אלן, "ויקי כריסטינה ברצלונה" (2008), קרוז זכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. הייתה מועמדת גם על תפקידיה בסרטים "לחזור" (2006), "Nine‏" (2009) ו"אמהות מקבילות" (2021). סרטים נוספים כוללים את "ונילה סקיי" (2001), "שאיפות" (2001), "שודדי הקאריביים: זרמים זרים" (2011), "היועץ" (2013), "רצח באוריינט אקספרס" (2017), "כולם יודעים" (2018), "התחרות רשמית" (2022), "אימנסיטה" (2022) ו"פרארי" (2023). על תפקידה כדונטלה ורסצ'ה במיני-סדרה "הרצח של ורסצ'ה: סיפור פשע אמריקאי" (2018), היא קיבלה מועמדות לפרס אמי בפריים טיים ולפרס גלובוס הזהב. היא השחקנית הספרדייה היחידה שזכתה בפרס אוסקר וקיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד. קרוז גם דגמנה עבור מנגו, ראלף לורן ולוריאל, ועיצבה בגדים עבור מנגו עם אחותה הצעירה מוניקה. היא משמשת כשגרירת הבית של שאנל מאז 2018. היא התנדבה באוגנדה ובהודו, שם בילתה שבוע בעבודה עם האם תרזה.