לינדון ג'ונסון

נשיא ארצות הברית ה-36

צילום: Arnold Newman · Public Domain · Wikimedia Commons

נולד:אוגוסט 27, 1908

נפטר:ינואר 22, 1973

גיל בפטירה:64

צורת המוות:נסיבות טבעיות

סיבת המוות:Acute Myocardial Infarction

מזל:בתולה

גובה:1.92 מ׳ (6′4″)

ילדים:2

נולד ב:סטונוול, ארצות הברית

מקום מגורים:הבית הלבן, ארצות הברית

מקום קבורה:ארצות הברית

שפות:אנגלית

מורה מדינאי חוואי פוליטיקאי

חתימה

קישורים

ויקיפדיה IMDb

ידוע בזכות

סרטים וטלוויזיה

הצוות המובחרמשפט השבעה משיקגופסטורלה אמריקניתגדולי האמנים האמריקאיםFor All Mankind

ספרים

Gulf of Tonkin IncidentLyndon B. Johnson's Farewell Address

פרסים

מדליית החירות הנשיאותית (1980)פרס לסקר-בלומברג לשירות הציבור (1965)דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה האטלנטית של פלורידה (1964)מדליית הניצחון במלחמת העולם השנייהמדליית המערכה האמריקנית

לינדון ג'ונסון

נשיא ארצות הברית ה-36

ביוגרפיה

לינדון ביינס ג'ונסון (באנגלית: Lyndon Baines Johnson, בראשי תיבות: LBJ; ‏27 באוגוסט 1908 – 22 בינואר 1973) היה נשיאהּ השלושים ושישה של ארצות הברית, בין השנים 1963–1969. כחבר המפלגה הדמוקרטית מטקסס, מילא ג'ונסון מספר תפקידים במהלך קריירה ארוכה בקונגרס האמריקאי, בו שירת כחבר בית הנבחרים (בשנים 1937–1949), וכן כסנאטור (בשנים 1949–1961). בין תפקידיו כיהן במשך שש שנים כמנהיג הרוב בסנאט, עד שנבחר לסגן נשיא ארצות הברית ב-1960, תחת הנשיא ג'ון קנדי. בנובמבר 1963, לאחר רצח קנדי, הפך לנשיא. ג'ונסון הוא אחד מארבעת האנשים ששירתו בכל המשרות הניתנות לבחירה בממשל הפדרלי. ג'ונסון נולד בחווה בסטונוול, שבטקסס, ועבד כמורה וכעוזר פרלמנטרי. את הקריירה הציבורית שלו התחיל ב-1937 כשנבחר לבית הנבחרים. הוא נבחר לסנאט ב-1948, ומונה למצליף הרוב בסנאט ב-1951. ב-1953 הפך למנהיג המיעוט בסנאט, וב-1955 מונה למנהיג הרוב בסנאט. כמנהיג הרוב בסנאט, נודע ג'ונסון כאדם דומיננטי וכן בקשריו עם פוליטיקאים רבים שסייעו לו לקדם חקיקה. ג'ונסון ניסה להתמודד במפלגה הדמוקרטית בבחירות של 1960 ונכשל, אולם קיבל את ההזמנה של המועמד שנבחר, ג'ון קנדי, להיות עמיתו למירוץ. השניים ניצחו, במירוץ צמוד, את מועמדי המפלגה הרפובליקנית - ריצ'רד ניקסון והנרי קבוט לודג' הבן, וב-20 בינואר 1961, הושבע ג'ונסון לתפקיד סגן הנשיא. ב-22 בנובמבר 1963, לאחר ההתנקשות בקנדי בדאלאס, טקסס ומותו באותו היום, ירש ג'ונסון את קנדי כנשיא. כעבור כשנה, נבחר לכהונה מלאה, בבחירות ב-1964, כשניצח את הסנאטור בארי גולדווטר, מאריזונה, ניצחון מוחץ. בתחומי הפנים, החל ותכנן את ביצוע "החברה הגדולה" – תוכנית חברתית רחבה שכללה שירותי בריאות לחולים ועניים כמדיקר ומדיקייד, שיפור מערכת החינוך, מלחמה בעוני, שיפור זכויות האדם ושוויון זכויות לשחורים. התוכנית כללה תמיכה בכלכלה צומחת, מלחמה בעוני ועזרה למיליוני אמריקאים לעלות מעל קו העוני. חוקי זכויות אזרח שנחתמו בידיו אסרו אפליה על רקע גזעי במקומות ציבוריים, בסחר בין-מדינתי, ובמקומות עבודה ובדיור. חוק זכות ההצבעה אסר דרישות מסוימות שהונהגו במדינות דרומיות על מנת להפלות אפרו-אמריקאים. עם העברת חוק ההגירה והאזרוח, ביצע רפורמה במערכת ההגירה של המדינה, ועודד הגירה ממדינות שאינן באירופה. נשיאותו נחשבה לשיא הליברליזם לאחר תקופת הניו דיל. בתחומי החוץ, נתפס ג'ונסון כאחראי לעיקר ההסלמה שחלה במלחמת וייטנאם, כאשר ב-1964 העביר הקונגרס חוק שאישר שימוש בכוח צבאי בדרום-מזרח אסיה ללא הכרזת מלחמה. מספר החיילים האמריקאים בווייטנאם גדל מכ-16,000 ב-1963 עד לכמעט 550,000 בתחילת 1968. מספר ההרוגים במלחמה עלה בהתמדה ומאמצי השלום נתקעו. חוסר שביעות הרצון מהמלחמה לווה בתנועות אנטי-מלחמתיות גדולות ואגרסיביות, בפרט בקרב אוניברסיטאות וקמפוסים בארצות הברית וברחבי העולם. בקיץ 1965 החלו מהומות רבות נגד מלחמת וייטנאם בערים הגדולות, והתפרעויות ומהומות בשכונות שונות במהלך הקיצים לאחר מכן. אויביו הפוליטיים של ג'ונסון החלו לדרוש החזרת החוק והסדר. על אף שהחל את נשיאותו עם תמיכה איתנה, ונחשב למועמד מוביל בתחילת מערכת הבחירות של 1968, החליט לפרוש כבר בשלביה המוקדמים, נוכח התסכול הרב בציבור ובמפלגתו שלו בשל המלחמה וההתנגדות לה. ניקסון נבחר להחליפו, כשקואליציית הניו דיל ששלטה בפוליטיקה במשך שלושים ושש שנה התפרקה. לאחר עזיבת תפקידו ב-1969, ג'ונסון חזר אל החווה שלו בטקסס, ומת מהתקף לב בגיל שישים וארבע ב-22 בינואר 1973. הוא הוכתר כאיש השנה של המגזין "טיים" לשנים 1964 ו-1967. בשנת 1973 החליטה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א לקרוא על שמו את "המרכז לטיסות חלל מאוישות" שביוסטון, הנקרא מאז "מרכז החלל ג'ונסון". עקב מדיניות הפנים שנקט, שהעבירה חוקים רבים בנושאי זכויות אזרח, שימוש בנשק, שימור הסביבה ומדיניות רווחה, היסטוריונים מחשיבים אותו לאחד הנשיאים הטובים שהיו לארצות הברית. עם זאת, ספג ביקורת רבה על מדיניותו במלחמת וייטנאם.

ביוגרפיה זו משתמשת בתוכן מתוך ערך הוויקיפדיה “לינדון ג'ונסון”, הזמין תחת רישיון Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0.

ציטוטים

“אם יום אחד אלך על המים מעל נהר הפוטומק, הכותרת בעיתון למחרת ודאי תהיה 'הנשיא לא יכול לשחות'.”

“לכתוב נאום על כלכלה דומה מאוד להטלת מים על רגלך. זה מרגיש חם אבל זה לא עושה שום דבר אחר.”

“אין פה כל עניין עם זכויות המדינות או עם זכויות לאומיות. ישנו רק המאבק סביב זכויות האדם.”

הציטוטים נלקחו מערך ה-Wikiquote "לינדון ג'ונסון", הזמין תחת רישיון Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0.

תמונות

Photo portrait of President Lyndon B. Johnson in the Oval Office, leaning on a chair.

Portrait of President Lyndon B. Johnson

Portrait of former United States President Lyndon B. Johnson in September 1972

Portrait of Sam Houston Johnson

Lyndon B. Johnson (* 1908)

Pictured Left to Right: President Lyndon Johnson, President-Elect Richard Nixon, Senate Majority Leader Everett Dirksen, Spiro Agnew sworn in as Vice President, and the outgoing Vice President Hubert Humphrey at inauguration, 20 January 1969.

Portrait of President Lyndon B. Johnson

Portrait of President Lyndon B. Johnson.

Portrait of Lyndon Baines Johnson, Vice President of the United States.

Family gathering: Lyndon B. Johnson (ca. 4 years old) is standing in front of automobile. 3rd adult from left (back row) is Sam Ealy Johnson, Jr. Rebekah Baines Johnson is in front of him. Eliza Bunton Johnson seated in wheelchair.