“במהלך הסרטים הראשונים של 'הארי פוטר', חייתי את החלום. נבחנתי לתפקיד כי אהבתי את הספרים. כשהגעתי לסרט השלישי או הרביעי, התחלתי להרגיש את המשקל הכבד, הכבד מדי, של האחריות, כי הסרטים היו כל כך פופולריים. כל תשומת הלב מהעיתונות והשטיחים האדומים הציפו אותי. אני לא מצטיין בסביבה כזו.”

“הגעתי לשיא ההצלחה מוקדם למדי, אבל אני בסדר עם זה. זה יהיה מגוחך לחשוב שאפשר לשחזר רמה כזו של הצלחה. זה תמיד יהיה אתגר, אבל אני סוג של נהנה מזה.”

“רון ויזלי היה חלק מחיי מאז שאני בן 11 ואני לא יכול לחכות לפגוש אותו שוב בשלב הזה של החיים. יש דבר מה מיוחד, מעין סגירת מעגל, בכניסה המחודשת לנעליים של רון, עכשיו, כאשר שנינו אבות; אני מרגיש שזה, בעת ובעונה אחת, מוּכָּר וחדש לגמרי.”

— על החזרה לגלם את תפקידו של רון בהצגה 'הארי פוטר והילד המקולל'