קתרין זיטה-ג'ונס (באנגלית: Catherine Zeta-Jones; נולדה ב-25 בספטמבר 1969) היא שחקנית ולשית. מוכרת בזכות הרבגוניות שלה, היא זכתה לשבחים שונים, כולל פרס אוסקר, פרס באפט"א ופרס טוני. ב-2010 היא מונתה למפקדת במסדר האימפריה הבריטית (CBE) על עבודתה הקולנועית וההומניטרית. לאחר מספר תפקידים בסרטים בריטיים, היא ביססה את עצמה בהוליווד עם תפקידים בסרטים כמו "המסכה של זורו" (1998) של מרטין קמפבל ו"מילכוד" (1999). זיטה-ג'ונס זכתה לשבחי הביקורות על הופעותיה כאישה הרה נקמנית בסרטו של סטיבן סודרברג "טראפיק" (2000), וכזמרת רצחנית בסרט המוזיקלי של רוב מרשל, "שיקגו" (2002), עבורו זכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא שיחקה בהמשך בסרטים בעלי פרופיל גבוה, כולל הקומדיה השחורה של האחים כהן "אכזריות בלתי נסבלת" (2003), סרט השוד של סטיבן סודרברג "אושן 12" (2004), הקומדיה של סטיבן ספילברג "טרמינל" (2004) והקומדיה הרומנטית "אהבה בתפריט" (2007). היא אף שיחקה בתיאטרון וגילמה שחקנית מזדקנת בהפקה של ברודוויי "מוזיקת לילה זעירה" (2009), וזכתה עליו בפרס טוני. זיטה-ג'ונס עבדה לסירוגין בעשור שלאחר מכן, כיכבה בסרטים "תופעות לוואי" (2013), "רד 2" (2013) ובסרטו של אוליבר פארקר "הצבא של אבא" (2016). היא לקחה על עצמה תפקידי משנה בטלוויזיה, וגילמה את אוליביה דה הבילנד בסדרה "אויבות" (2017) ואת מורטישה אדמס בסדרה האימה של טים ברטון "ונסדיי" (2022-הווה).