סר קיר רודני סטארמר KCB (באנגלית: Sir Keir Rodney Starmer; נולד ב-2 בספטמבר 1962) הוא פוליטיקאי ועורך דין בריטי אשר כיהן כראש ממשלת בריטניה וכראש מפלגת הלייבור הבריטית. הוא חבר בפרלמנט של הממלכה המאוחדת (MP) באזור הבחירה של הולבורן וסנט פנקראס משנת 2015. סטארמר נולד בסאות'וורק, לונדון, וגדל בסארי. כבר כנער היה פעיל פוליטית במסגרת צעירי מפלגת הלייבור. בשנת 1985 סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת לידס, ובשנת 1986 קיבל תואר שני במשפט אזרחי (Bachelor of Civil Law) מסנט אדמונד הול באוניברסיטת אוקספורד. לאחר שהוסמך כעורך דין, עבד סטארמר בעיקר בתחום ההגנה הפלילית, תוך התמחות בזכויות אדם, ובשנת 2002 מונה ליועץ לענייני זכויות אדם למועצת הפיקוח על משטרת צפון אירלנד. במהלך כהונתו כמנהל התביעה הציבורית וכראש שירות התביעה הכתרית, טיפל בתיקים מרכזיים, ובהם פרשת רצח סטיבן לורנס. במסגרת אותות השנה החדשה לשנת 2014, הוענק לו תואר אביר-מפקד במסדר האמבט (KCB), כהוקרה על שירותיו בתחום המשפט והצדק הפלילי. סטארמר נבחר לבית הנבחרים בבחירות הכלליות בשנת 2015. הוא תמך במחנה הפרו-אירופי במשאל העם על חברותה של בריטניה באיחוד האירופי בשנת 2016, ותמך בקיום משאל עם נוסף בנושא הברקזיט. תחת הנהגתו של ג'רמי קורבין, שימש סטארמר שר הצללים לענייני הברקזיט. לאחר התפטרותו של קורבין בעקבות תבוסת הלייבור בבחירות הכלליות של 2019, סטארמר ירש אותו לאחר שניצח בבחירות להנהגת המפלגה בשנת 2020. כיושב ראש האופוזיציה של הוד מלכותו, הוא הוביל את מפלגת הלייבור לכיוון המרכז הפוליטי והדגיש את הצורך במאבק באנטישמיות בתוך המפלגה. מפלגתו רשמה הישגים משמעותיים בבחירות המקומיות של 2023 ו־2024, זאת על רקע ירידה משמעותית במספר חברי המפלגה בשנים שקדמו לכך. סטארמר הוביל את הלייבור לניצחון מוחץ בבחירות הכלליות של 2024, ובכך סיים 14 שנות שלטון של המפלגה השמרנית. עם זאת, הלייבור השיגה את שיעור הקולות הנמוך ביותר מבין ממשלות הרוב מאז החלו להתנהל רישומים בנושא בשנת 1830. בתקופת כהונתו של סטארמר כראש ממשלה, ממשלתו הפסיקה את תשלומי סיוע החורף לחלק מהגמלאים, יישמה תוכנית לשחרור מוקדם של אסירים במטרה להפחית את הצפיפות בבתי הכלא, והשיקה תוכנית לאומית לטיפול בהפרות סדר אלימות בעקבות המהומות שהתרחשו ברחבי המדינה בשנת 2024. סטארמר הגביל את תנאי הוויזות, סגר מסלולים להגירה חוקית — כפי שנקבע בנייר המדיניות של ממשלתו בנושא הגירה — והקים את פיקוד ביטחון הגבולות, שנועד להחליף את תוכנית רואנדה לטיפול במבקשי מקלט. ממשלתו גם ביטלה את הפללת ההפלות באנגליה ובוויילס, והכריזה על שינויים בזכויות העובדים והשוכרים, על העלאת שכר המינימום ועל השקעה בתחנת כוח גרעינית חדשה. במדיניות החוץ המשיך סטארמר לתמוך באוקראינה במלחמת רוסיה–אוקראינה ובישראל במלחמת חרבות ברזל, אף שבהמשך קרא להפסקת אש במלחמה בעזה והכיר באופן רשמי במדינה פלסטינית. ממשלתו ניהלה משא ומתן על הסכמי סחר חופשי עם הודו, האיחוד האירופי וארצות הברית, ושמה דגש על שיפור היחסים עם סין העממית. סטארמר נעשה בלתי פופולרי בקרב הציבור הבריטי. שיעור התמיכה נטו בו היה בתחילת כהונתו חיובי במעט, אך ירד בהדרגה במהלך כהונתו, עד שהגיע לשיא שלילי בנובמבר 2025. סטארמר גם עמד בראש תקופה שבה מפלגת הלייבור הייתה בלתי פופולרית במיוחד, ובמקביל התרחשה עזיבה של מצביעים וחברים מהאגף השמאל הקשה של המפלגה, במיוחד לטובת מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס. המפלגה ספגה הפסדים אלקטורליים חסרי תקדים בבחירות המקומיות של 2025 ו־2026, שהובילו למשבר הנהגה ולהתפטרותו של סטארמר. סטארמר הגיש את התפטרותו למלך צ'ארלס השלישי ב־20 ביולי 2026. הוא הוחלף על ידי אנדי ברנהאם, ראש עיריית מנצ'סטר רבתי לשעבר. ב־1 בספטמבר 2026 הודיע סטארמר על כוונתו לפרוש מתפקידו כחבר פרלמנט, ובכך גרם לפתיחת בחירות מיוחדות במחוז הולבורן וסנט פנקראס. בהמשך אותו יום הוא התפטר מבית הנבחרים.