“אני אוהב שלא יודעים מי אני, שלא יתייקו אותי לשום דמות. בין הפרויקטים השונים יש דיסוננס ענק וצריך לדעת לעשות את המעבר. אני אוהב את הקיצוניות הזאת.”

“כשאתה לומד בבית ספר למשחק אתה עובר מדורי גיהנום. שואל למה לעזאזל אני פה. כשאתה מצליח אתה מבין שאתה פה בשביל לומר משהו לעולם. הכי קל לי להתבטא דרך דמות. כל הפרסום זה הצד החיצוני. לא ידעתי שאצליח ככה. פשוט הייתי חדור מוטיבציה.”

“המקצוע הזה לימד אותי להיות בן אדם טוב יותר, בעבר הייתי בן אדם פחות קשוב לסביבה שלי, אחד שתמיד התעסק עם עצמו, עם איך שאני מרגיש ומה שאני רוצה. ברגע שהתחלתי להיפתח לסביבה, נהיה לי כיף יותר.”