“אני לא מאמין בלמסמר את הדמות ולהותיר אותה ללא יכולת תנועה. במשחק אני משתדל להגיע להפך הגמור, כלומר לתת לדמות הכתובה חיים. זה חשוב כדי שהשחקן יצליח לתווך בין הדמות הכתובה לקהל, כדי לאפשר לצופים לקחת בחוויה הזו חלק. גודאר אמר שסרט טוב מאפשר לצופה לטייל בתוכו ולהתבונן בנוף. אני מאמין בזה.”

“אני לא מאמין בשחקן טוב או שחקן רע, אני מאמין בשחקן שמתאים לתפקיד או לא.”

“החיים זה לא שחור ולבן. זה גם וגם. קל מדי לשבת בקולנוע ולומר לעצמך שיש את הנאצים הרעים ואת היהודים הנרדפים ואתה, מובן מאליו, ניצב לצד הטובים. זו תפיסה שלא מאלצת אותך לשאול שאלות או להתמודד, שמה אותך במקום בטוח ומי רוצה בזה?”