הילרי דיאן רודהם קלינטון (באנגלית: Hillary Diane Rodham Clinton ‏‏Ⓘ‏; נולדה ב-26 באוקטובר 1947) היא מדינאית אמריקאית. כיהנה כחברת הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק (2001–2009) ואחר כך כמזכירת המדינה של ארצות הברית (2009–2013) בממשלו של הנשיא ברק אובמה. טרם היבחרה לתפקידים ציבוריים, הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית (1993–2001) במהלך תקופת כהונתו של בעלה, ביל קלינטון, כנשיא ארצות הברית. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2016 הייתה מועמדת המפלגה הדמוקרטית, ובכך הייתה לאישה הראשונה שהועמדה לנשיאות מטעם מפלגה גדולה בארצות הברית. קלינטון נולדה וגדלה בשיקגו ופרבריה. סיימה את לימודיה במכללת ולסלי ב-1969 והשלימה תואר במשפטים באוניברסיטת ייל ב-1973. לאחר ששימשה כיועצת משפטית בקונגרס, עברה לארקנסו ונישאה לביל קלינטון ב-1975. שנתיים לאחר מכן ייסדה את "הארגון לילדים ומשפחות בארקנסו" . התמנתה ליושבת הראש הראשונה של התאגיד לסיוע משפטי ב-1978 ושנה לאחר מכן הפכה לשותפה הראשונה ב"רוז" , משרד עורכי דין מהוותיקים ביותר בארצות הברית. בתקופת כהונתו של בעלה ביל קלינטון כמושל ארקנסו הובילה כח משימה שהמלצותיו סייעו להחלת רפורמה בבתי הספר הציבוריים במדינה. עם היבחרו של בעלה לנשיאות ב-1992, הייתה לגברת הראשונה של ארצות הברית. בבית הלבן הנהיגה מאבק לשוויון מגדרי ולרפורמה במערכת הבריאות במסגרת תפקידה כגברת הראשונה. יחסיה האישיים עם ביל היו תחת עין הציבור והסתבכו בעקבות פרשת מוניקה לווינסקי. ב-2000 נבחרה מטעם המפלגה הדמוקרטית לייצג את מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית, וב-2006 נבחרה שוב. ב-2008 התמודדה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית אך במועמדות המפלגה הדמוקרטית זכה הסנאטור ברק אובמה. מ-2009 עד 2013 כיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית בממשלו של אובמה. במהלך כהונתה הובילה את התקיפה הצבאית הבין-לאומית בלוב כתגובה לאביב הערבי. היא סייעה לארגן את הבידוד הדיפלומטי ואת הטלת הסנקציות הבין-לאומיות על איראן במאמץ לכפות עליה את צמצום תוכנית הגרעין שלה, שבסופו של דבר הביאו להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2015. היא כיהנה כמזכירת המדינה בתקופה בה נרשמה התדרדרות משמעותית ביחסי ארצות הברית – ישראל, בין היתר בעקבות היחסים העכורים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא אובמה, וכן בגין היותה מי שהניחה את היסודות להסכם הגרעין, שממשלת ישראל התנגדה לו. ב-2016 התמודדה קלינטון בשנית בבחירות המקדימות, שבהן גברה על הסנאטור העצמאי ברני סנדרס ונבחרה כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-28 ביולי. מערכת הבחירות הכלליות בשנה זו נחשבת לאחת מהמתוחות שהיו בארצות הברית, בגלל התערבות רוסיה בבחירות וחשיפת עשרות אלפי אי-מיילים בענייני עבודה ובהם מיילים מסווגים וסודיים רבים ששלחה קלינטון דרך תיבת הדואר הפרטי שלה. היא הפסידה בבחירות הללו ליריבה הרפובליקני, דונלד טראמפ, על אף שזכתה ברוב קולות המצביעים – למעלה מ-65 מיליון קולות, ב-2.8 מיליון יותר מטראמפ. מתנגדיה האשימו אותה בקשרי הון-שלטון פסולים ובניתוק מהעם האמריקאי, ואילו תומכיה רואים בה סמל פמיניסטי ומי שתרמה תרומה חשובה לניפוץ תקרת הזכוכית. על שירותה הציבורי עוטרה קלינטון בינואר 2025 במדליית החירות הנשיאותית בידי הנשיא ג'ו ביידן.