מי זה/זאת הוגו צ'אווס?

הוגו צ'אווס הוא/היא מדינאי ונצואלני.

איך הוגו צ'אווס נפטר/ה?

הוגו צ'אווס נפטר/ה ב-2013 (סרטן המעי הגס).

במה עסק/ה הוגו צ'אווס?

הוגו צ'אווס ידוע/ה בעיקר בתור קצין, פוליטיקאי.

הוגו צ'אווס

מדינאי ונצואלני

נולד:יולי 28, 1954

נפטר:מרץ 5, 2013

גיל בפטירה:58

צורת המוות:נסיבות טבעיות

סיבת המוות:סרטן המעי הגס

מזל:אריה

גובה:1.73 m (5′8″)

ילדים:6

נולד ב:סבנטה, ונצואלה

מקום מגורים:La Casona, ונצואלה

מקום קבורה:ונצואלה

שפות:ספרדית

קצין פוליטיקאי

חתימה

קישורים

ויקיפדיה Official Website IMDb X (Twitter)

ידוע בזכות

סרטים וטלוויזיה

Maradona by KusturicaAló PresidenteThe Revolution Will Not Be Televised¿¡Revolución!?

ספרים

foreign policy of the Hugo Chávez administration

פרסים

מסדר פרנסיסקו מורזן (2014)סרט מסדר הרפובליקה של סרביה (2013)מסדר הידידות של בלרוס (2008)פרס הכוכב הכחול (2008)מסדר אוגוסטו ססאר סנדינו (2007)

הוגו צ'אווס

מדינאי ונצואלני

ביוגרפיה

הוגו רפאל צ'אווס פריאס (מבוטא אוּגוֹ; בספרדית: Hugo Rafael Chávez Frías; ‏28 ביולי 1954 – 5 במרץ 2013) היה מדינאי ונצואלני, כיהן כנשיא ונצואלה במשך 14 שנה – משנת 1999 ועד למותו בשנת 2013. צ'אווס היה מנהיג מפלגת תנועת הרפובליקה החמישית מ-1997 ועד 2007, והפך אחר כך למנהיג המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה (PSUV) עד מותו ב-2013. צ'אווס תמך ב"בוליבריזם" (או "המשימות הבוליבריות"), אידאולוגיה שביסס על דמותו ופועלו של סימון בוליבר, והתמקד ביישום רפורמות סוציאליסטיות שהיוו לתפישתו "סוציאליזם נוסח המאה ה-21". כמי שנולד במשפחה ממעמד הפועלים בסבנטה בברינס שבמזרח ונצואלה, צ'אווס צמח מעמדת קצין צבא למדינאי משפיע בפוליטיקה של ונצואלה, כשהוא פועל החל מתחילת שנות ה-90 כמתנגד למדיניות הנשיא הפרו-אמריקאי דאז, קרלוס פרז. לאחר שנכלא עקב ניסיון הפיכה כושל, הפך צ'אווס למנהיג כריזמטי ונבחר לנשיא ונצואלה ב-1998. הוא חתר לכינון חוקה חדשה ונבחר מחדש בשנת 2000. בקדנציה השנייה שלו פעל ליישם את "המשימות הבוליבריות" לחיזוק מעמד העניים ושיפור מצבם. הוא נבחר שוב ושוב ובאוקטובר 2012 נבחר לכהונה רביעית רצופה, לקדנציה בת 6 שנים, אך מת במרץ 2013, לאחר שנאבק במחלת הסרטן. צ'אווס תיאר את מדיניותו כאנטי-אימפריאליסטית, היה מבקר נלהב של הקפיטליזם והנאו-ליברליזם והיה מתנגד בולט למדיניות החוץ של ארצות הברית וניסיונות השפעתה על מדינות אמריקה הלטינית. צ'אווס התחבר עם השלטון הקומוניסטי של פידל וראול קסטרו בקובה, הממשל הסוציאליסטי של אוו מוראלס בבוליביה, רפאל קוריאה באקוודור ודניאל אורטגה בניקרגואה. צ'אווס תמך בשיתוף פעולה נרחב בין מדינות האיים הקאריביים ואמריקה הלטינית ופעל להקמת איחוד אומות דרום אמריקה, הברית הבוליברית של האמריקות, בנק הדרום ורשת הטלוויזיה האזורית TeleSur. הוגו צ'אווס היה דמות שנויה במחלוקת הן מבית והן מבחוץ, אך בזמן שמדינות המערב ביקרו את תמיכתו במשטרים רודניים, הוא זכה לתמיכה מבית בזכות הרפורמות הרבות שהוביל. לפי פרופסור קים ליין שפלי, צ'אווס הוא דוגמה לרודן בחסות החוק - זן חדש של רודנים שצמחו במאה ה-21, שיודעים מהם הסימנים המזהים של רודנים מהמאה ה-20, כמו הפעלת אלימות גלויה, או כליאת עיתונאים, ומשתמשים בטקטיקות אחרות כדי להגיע לתוצאה דומה - להישאר בשלטון ללא הגבלת זמן ולהימנע מחילופי שלטון. ניתוח דומה לגביו מופיע בספר ספין-דיקטטורים והוא נחשב דוגמה בולטת לפופוליזם שמאלי.

ביוגרפיה זו משתמשת בתוכן מתוך ערך הוויקיפדיה “הוגו צ'אווס”, הזמין תחת רישיון Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0.

תמונות

Brasília-DF, 06/06/2011. Presidenta Dilma Rousseff durante Cerimônia oficial de chegada do presidente da Venezuela, Hugo Chávez. Foto: Roberto stuckert Filho/PR.