“אני מפלרטט לפעמים עם המחשבה מה היה קורה אם הייתי נשאר בלוס אנג'לס למשל, אבל אי־אפשר להגיד שאני מתחרט. הייתה לי הצעה להישאר שם, היה לי סוכן טוב, אבל בחרתי לחזור הביתה.”

“ההילה קיימת אצל הצופים, אבל לנו אין את אותם סכומי כסף שמשלמים לכוכבים בחו"ל. כשאתה עושה תפקיד בסרט ומקבל כמה מיליוני דולרים, זה מאפשר לך לעשות פרויקט אחד בשנה. יש פער מאוד גדול.”

“מסתמנת מגמה ברורה, שככל שנוצר אמון בין הקהל שיושב בבית לבין שחקן ישראלי והיצירה שלו – לא חשוב באיזה ז'אנר – גדל הסיכוי שגם תחומים אחרים ייהנו מזה. למשל, הרבה ילדים ובני נוער באו לראות אותי ב'המלך ארתור', וברור שחלקם באו כי הכירו אותי מ'לגעת באושר' ומ'סיטי טאוור'.”