אן בולין (באנגלית: Anne Boleyn; ‏1501 או 1507 – 19 במאי 1536) הייתה מלכת אנגליה, אשתו השנייה של המלך הנרי השמיני ואמה של המלכה אליזבת הראשונה. נישואיה להנרי והוצאתה להורג בהמשך הפכו אותה לדמות מרכזית בסערה הפוליטית והדתית שסימנה את תחילתה של הרפורמציה באנגליה. ב-1526 התאהב הנרי השמיני באן והחל במסע החיזורים למשיכת תשומת לבה. אן התנגדה בכל תוקף לחיזוריו של המלך וסירבה להפוך למאהבתו, כפי שהייתה אחותה הגדולה מרי. לאחר מערכת יחסים של מספר שנים בין הנרי ואן, הנרי מאס בקתרין מאראגון ורצה לבטל נישואיו עמה, כדי להתחתן עם אן. כאשר האפיפיור קלמנס השביעי הודיע שהוא נגד ביטול הנשואים עם קתרין, הנרי החליט לערער על סמכותה של הכנסייה הקתולית באנגליה. ביוזמתה של אן, פיטר הנרי את יועצו הראשי תומאס וולזי, הארכיבישוף מיורק, ומינה את תומאס קרנמר, שהיה קשור למשפחת בולין. הנרי השמיני ואן נישאו ב-25 בינואר 1533, וכתוצאה מהנישואין הללו התרחש הפילוג הראשון בין הכנסיות של אנגליה ורומא, והמלך הפך לראש הכנסייה של אנגליה. אן הוכתרה למלכת אנגליה ב-1 ביוני 1533, וב-7 בספטמבר 1533 נולדה בתה, הנסיכה אליזבת, אשר לימים עלתה לכס המלוכה כאליזבת הראשונה. הנרי התרעם על העובדה שאן לא העמידה לו יורש זכר, ולאחר שלוש הפלות, סר חינה בעיניו, והוא הורה לחקור אותה בגין בגידה חמורה. ב-2 במאי 1536 היא נעצרה ונשלחה למצודת לונדון, שם נשפטה, נמצאה אשמה ב-15 במאי וראשה נערף ב-19 במאי. היסטוריונים מודרניים מצאו שההאשמות נגדה, שכללו ניאוף וגילוי עריות, היו מופרכות. מאז שבתה, אליזבת, הוכתרה למלכה, אן נחשבה לקדושה ולגיבורת הרפורמציה האנגלית. מאות שנים לאחר מכן, אן בולין המשיכה לשמש השראה ליצירות אמנות רבות. בשל כך, אן שמרה על מקומה כמלכה רעיה המשפיעה והחשובה ביותר בהיסטוריה האנגלית.