אלביס אהרון פרסלי (באנגלית: Elvis Aaron Presley‏; 8 בינואר 1935 – 16 באוגוסט 1977), הידוע לרוב בשם אלביס, היה זמר ושחקן אמריקאי. הוא כונה "מלך הרוק אנד רול", או בכינוי "the king" ובעברית, "המלך". נחשב לאחד מאנשי התרבות המשמעותיים והמשפיעים ביותר של המאה ה-20. הפרשנויות והביצועים לשירים וסגנון ההופעה הפרובוקטיבי והמיני שלו, בשילוב השפעות עידן טרנספורמטיבי ביחסי גזעים, הובילו אותו להצלחה גדולה, תוך גרימה למחלוקות ראשוניות ברחבי העולם. פרסלי נולד בטופלו שבמיסיסיפי, ועבר לממפיס שבטנסי עם משפחתו כשהיה בן 13. הקריירה המוזיקלית שלו החלה שם בשנת 1954, כשהקליט בסאן רקורדס עם המפיק סם פיליפס, שרצה להביא את הצליל של המוזיקה האפרו-אמריקאית לקהל רחב יותר. פרסלי, ניגן על גיטרה אקוסטית קצבית, ולווה בידי הגיטריסט הראשי סקוטי מור והבסיסט ביל בלאק . היה חלוץ הרוקבילי, אפ-טמפו, פיוז'ן בקצבים של מוזיקת קאנטרי ורית'ם אנד בלוז. בשנת 1955 הצטרף המתופף די ג'יי פונטנה והשלים את הרכב הרביעייה הקלאסית של פרסלי, ו-RCA ויקטור רכשה את חוזהו בעסקה שארגן קולונל טום פארקר , שניהל אותו במשך יותר משני עשורים. הסינגל הראשון של פרסלי, "Heartbreak Hotel", הופץ בינואר 1956 והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד בארצות הברית. בתוך שנה נמכרו למעלה מעשרה מיליון תקליטים של פרסלי. עם סדרה של הופעות מצליחות בטלוויזיה ואלבומים מצליחים, פרסלי הפך לדמות המובילה של הצליל הפופולרי החדש של הרוק אנד רול, אם כי הסגנון הפרפורמטיבי שלו וקידום הסאונד השולי של המוזיקה השחורה, נחשבו לאיום על הרווחה המוסרית של הצעירים האמריקאים הלבנים. בנובמבר 1956 ערך פרסלי את הופעת הבכורה שלו בסרט ב"צלילים בין הערביים". הוא גויס לשירות צבאי ב-1958, והשיק מחדש את הקריירה שלו שנתיים לאחר מכן עם כמה מההקלטות המצליחות ביותר שלו. עם זאת, הוא קיים מעט הופעות, ובהדרכתו של פארקר, המשיך להקדיש חלק ניכר משנות ה-60 ליצירת סרטים הוליוודיים ופסקולים. כמה מסרטיו המפורסמים ביותר הם: "גיל המרדות" (1957), "במקצבי הוואי" (1961) ו"אהבה בלאס וגאס" (1964). ב-1968, לאחר הפסקה של שבע שנים מהופעות, הוא חזר לבמה בספיישל הקאמבק הטלוויזיוני עטור השבחים "אלביס" , שהוביל להארכת ההופעות שקיים בלאס וגאס ולסיבובי הופעות מצליחים ביותר. ב-1973 קיים פרסלי את ההופעה הראשונה של אומן סולו ששודרה ברחבי העולם, Aloha from Hawaii . שנים של שימוש בסמים במרשם והרגלי אכילה לא בריאים, פגעו קשות בבריאותו, והוא נפטר בפתאומיות ב-1977 באחוזתו בגרייסלנד בגיל 42. לאחר שנמכרו למעלה מ-500 מיליון מתקליטיו ברחבי העולם, פרסלי נחשב לאומן הסולו הנמכר ביותר בכל הזמנים; שיא שמוכר בגינס שיאי עולם. הוא זכה להצלחה מסחרית בסוגות מוזיקליות רבות, כולל פופ, קאנטרי, רית'ם אנד בלוז, מוזיקה עכשווית למבוגרים וגוספל. פרסלי זכה בשלושה פרסי גראמי (ביניהם פרס גראמי למפעל חיים בגיל 36), ונכנס למספר היכלי תהילה. הוא מחזיק במספר שיאים עולמיים, ביניהם מספר האלבומים הרב ביותר שקיבלו תוארי זהב ופלטינה מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA), מרבית האלבומים שדורגו במצעד הבילבורד 200, אומן הסולו עם מרבית האלבומים שדורגו במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ואומן הסולו עם מרבית השירים שדורגו במקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. בשנת 2018 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית בידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. בנוסף לכך, דורג במקום השלישי ברשימת "100 האומנים הגדולים בכל הזמנים" של רולינג סטון.